דירוג שנגחאי לפי תחומי לימוד 2022 קבע כי האוניברסיטה העברית היא המובילה בישראל ב-15 מתוך 33 תחומי הלימוד שנבדקו. בין החוגים בהם מובילה האוניברסיטה העברית בירושלים: מדעי כדור הארץ, מדעי המזון, משאבי מים, כלכלה ומדיניות ציבורית; במתמטיקה ותקשורת, דורגה העברית במקום ה-17 בעולם
האוניברסיטה העברית עלתה 13 מקומות ודורגה השנה במקום ה-77, מבין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם והראשונה מבין מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, כך לפי מדד שנגחאי לשנת 2022.
הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים חתמו היום על שיתוף פעולה עם חטיבת המחקר של חברת IBM לקידום יכולות הבינה המלאכותית ושימושיה. שיתוף הפעולה הוכרז במסגרת ועידה שקיימה IBM בתל אביב, במלאת 50 שנה להקמת מעבדת המחקר של החברה בישראל.
בינה מלאכותית משפיעה על חיי היום יום של כולנו והיא מנוע צמיחה מרכזי בעולם העסקי. כמויות הדאטה ההולכת וגדלות דורשות מארגונים לפתח יכולת טכנולוגית מתקדמת בכדי להשמיש בינה מלאכותית בקנה מידה רחב – אתגרהמצריך השקעה רבה במחקר ופיתוח. לאור העובדה שבישראל יש מחסור חמור בבעלי תואר מתקדם במדעי המחשב, והצורך הגובר של האקדמיה במימון ובהבאת מיומנויות וכישורים מהעולם העסקי, החליטה חטיבת המחקר של IBM להשיק שיתוף פעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית.
במסגרת שיתוף הפעולה, שיתפרס על פני שלוש שנים, ייערכו מחקרים למציאת פתרונות חדשים בעולם הבינה המלאכותית בשלושה תחומים עיקריים: עיבוד שפה טבעית, האצת גילויים לפיתוח תרופות ומחשוב רב-ענני (Multi-Cloud) שיתמוך בחישובי בינה מלאכותית מבוזרים. IBM תממן את עבודת המחקר שיבצעו דוקטורנטים בפקולטות שונות בטכניון ובאוניברסיטה העברית בהשקעה של מיליוני שקלים.
פרופ' אשר כהן, נשיא האונירסיטה העברית, ציין כי: "השילוב של חברת טכנולוגיה מובילה כמו IBM יחד עם החוקרים והחוקרות המצויינים שלנו, הוא שילוב שנותן מענה אופטימלי למהפכת המידע והמהפכה החישובית. עם הביקוש ההולך וגובר לרופאים חישוביים המתמחים בלמידה ממוחשבת אלגוריתמיקה ומדעי המחשב, החיבור לחברת הטכנולוגיה IBM כבר בשלבים מוקדמים של המחקר, יוביל לפריצות דרך יוצאות דופן במדע וברפואה".
פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: "לטכניון ולמעבדת המחקר של IBM קשרים הדוקים וחמים כבר שנים רבות, עוד מאז הקמתה. בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. שיתוף הפעולה עם IBM, אותו יובילו חוקרים העוסקים בתחום, יהווה מכפיל כוח למחקר ולפיתוח בתחום. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המחקרי שיתרום רבות לשני הגופים".
ד"ר איה סופר, מנהלת המעבדה בישראל וסגנית נשיא עולמית לבינה מלאכותית בחטיבת המחקר של IBM, בירכה על שיתוף הפעולה: "תעשיית ההייטק הישראלית מקבלת היום חיזוק משמעותי להמשך הצלחתה. שיתוף הפעולה עם הטכניון והאוני' העברית יוליד כאן כישרונות חדשים ומלומדים, אשר יבצעו מחקרים פורצי דרך למינוף הבינה המלאכותית ושיפור חיינו. אני גאה בחטיבת המחקר העולמית של IBM שהחליטה להשקיע במהלך החשוב הזה שיזמנו".
הממשלה אישרה היום (א׳, 23.10.22, כ״ט תשרי תשפ״ג) בישיבתה השבועית החלטה להקים את בית אלברט אינשטיין בירושלים, בקמפוס אדמונד י' ספרא של האוניברסיטה העברית.
ההחלטה היא יוזמה משותפת של האוניברסיטה העברית, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד ירושלים ומורשת והיא כוללת הקמת מבנה ייחודי בקמפוס אדמונד י' ספרא של האוניברסיטה העברית, בו ישכון ארכיון איינשטיין המלא. הארכיון יונגש לציבור לרבות באופן דיגיטלי, ויהווה מתחם חדשני לחינוך מדעי וטכנולוגי.
כמו כן, המוזיאון יציג את מורשתו, פועלו ומחקריו של זוכה פרס נובל פרופ' אלברט איינשטיין. בעזרת שיטות תצוגה מודרניות, הדגמות מדעיות ומסמכים מקוריים תוצג תרומתו האדירה של איינשטיין למדע, את השפעת התגליות שלו על חיינו היום, את העניין שלו בנושאים שהיו בזמנו על סדר היום של האנושות, את הפעילות הציבורית שלו, ואת הקשר העמוק שלו עם גורלו של העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם האוניברסיטה העברית.
הקהל יוכל לבקר בספרייה הפרטית המשוחזרת של איינשטיין, להיכנס למשרדו המשוחזר, ואף לעיין במסמכים מקוריים. מנהלי הפרויקט מצפים שבית אלברט איינשטיין יהפוך גם לאבן שואבת לתיירות ולחיזוק המתחם הממשלתי והאקדמי במרכז ירושלים.
סך התקציב הממשלתי שיוקצה לפרויקט עומד על 22.5 מיליון שקלים, מול 41 מיליון שקלים שיוקצו לפרויקט מצד האוניברסיטה העברית.
ראש הממשלה יאיר לפיד: "מדינת ישראל חולקת היום כבוד למורשתו ופועלו של גדול המדענים בהיסטוריה - פרופ' אלברט אינשטיין.
אין יותר מתאים מההחלטה שאישרנו זה עתה בממשלה, ביום פתיחת שנת הלימודית האקדמית. כולי תקווה שהמוזיאון יהיה כתובת לדור הבא במדינה, וכך יוכל ללמוד על הישגיו פורצי הדרך והאופן בו שינה אינשטיין את העולם כולו. אני מברך את ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט על קידום והובלת ההחלטה החשובה הזאת ואת כל השותפים לדרך".
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אין מקום מתאים יותר להקמת מוזיאון לאחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים ואחד המוחות המבריקים שקמו לעם היהודי, אלברט איינשטיין, מאשר בלבה של האוניברסיטה העברית בירושלים. השקעה במוזיאון שיציג את מורשתו ופועלו של אינשטיין, שהישגיו המדעיים שינו את עולם הפיזיקה ומשפיעים עד היום, תביא לחיזוק האקדמיה הישראלית ותזכיר לכולנו את חשיבותה של הקניית השכלה מדעית ברמה הגבוה ביותר".
שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין: ״ביום פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אנו מביאים החלטה משמעותית לחיזוק האקדמיה הישראלית, בירת ישראל והאוניברסיטה העברית. הקמת בית אלברט איינשטיין וקביעת בית קבע לארכיונו המלא תחזק את מעמד האקדמיה הישראלית בכלל והאוניברסיטה העברית בפרט בזירה הבינלאומית, תחזק את מעמדה הבין לאומי של ירושלים כבירת ישראל, ותביא עשרות אלפי תיירים שיגיעו למוזיאון הייחודי. אני מודה לשותפים בממשלה ובאוניברסיטה לפרויקט המיוחד, וכבוגר ומרצה לשעבר באוניברסיטה העברית מאחל הצלחה רבה למאות אלפי הסטודנטים שהחלו היום את לימודיהם באקדמיה״
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "מורשת המצויינות המחקרית והאקדמית של אלברט איינשטיין, מתומכיה הבולטים של מדינת ישראל ומאבות המייסדים של האוניברסיטה העברית, מצויה בכל אחת מאבני היסוד עליה מושתתת האוניברסיטה העברית. הישגיו המדעיים של איינשטיין, ששינו את עולם הפיזיקה משפיעים עד היום על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו- מתחום הלייזר, דרך אנרגיה גרעינית וטיסות לחלל. מקורם של כל אלה ועוד בתאוריית היחסות שפיתח בראשית המאה הקודמת. בשמי ושם קהילת האוניברסיטה העברית אני רוצה להודות לממשלת ישראל על קידום מוזיאון שישמר ויוקיר את מורשתו של גדול המדענים של זמננו".
לקהילת האוניברסיטה שלום רב,
אנו נמצאים כעת בשלבים הראשוניים של בניית תקציב האוניברסיטה לשנת הלימודים הבאה (01.10.2018-30.09.2019). התקציב משמש ככלי מרכזי בניהול האוניברסיטה וישנם לא מעט דיונים בתוך האוניברסיטה אשר מתמקדים בו. במכתב זה, ברצוני לתאר עבורכם בקצרה את עקרונות התקציב ואת לוח הזמנים לבנייתו.
שלום לכולם,
בשנת הלימודים הנוכחית קיבלנו עדכונים חודשיים מפורטים מהרקטור. מטבע הדברים, הרקטור מתמקד בפעילויות בעלות אופי אקדמי מובהק. מנכ"ל האוניברסיטה לשעבר, משה ויגדור, נהג לומר כי אפילו הזזת מִרצפת ממקום למקום נחשבת כפעילות אקדמית באוניברסיטה. עם הסייג הזה, אנסה לתאר במכתב כמה מהפעילויות היותר רחבות שלנו עם סיום השנה, פעילויות שחלקן יותר אקדמי וחלקן פחות, ושכולן נועדו לפיתוח ארוך טווח של האוניברסיטה.
לקהילת האוניברסיטה שלום רב,
בפתחה של שנת הלימודים האקדמית תש"ף אנו מאחלים לכולנו שנה פורייה ומלאת סיפוק.
לצערנו אנו פותחים בחדשות עצובות: מורט מנדל, אחד מחשובי התומכים והתורמים בתולדות האוניברסיטה, נפטר ב-16 באוקטובר השנה. בעזרת קרן מנדל הקמנו את מכון סכוליון למחקר רב-תחומי במדעי הרוח ואת בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. מורט תרם תרומה עצומה לקידום מדעי הרוח באוניברסיטה, בארץ, ובעולם. יהי זכרו ברוך.
קהילת האוניברסיטה שלום רב,
ברצוני להודיע כי בהתאם לתקנון האוניברסיטה למניעת הטרדה מינית, החלטתי למנות את עו"ד מאיה צמח לכהן בתפקיד הנציבה המנהלית למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה העברית. היא תכהן לצידה של פרופ' לילי אנגליסטר, אשר תמשיך לכהן כנציבה האקדמית למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה העברית.
בשמי ובשם ההנהלה, אבקש לאחל לה הצלחה רבה בתפקיד חשוב זה.
